החלטה בתיק ת"א 2606-09

לפניי בקשת התובעת 1 להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לשם בחינת נכותה הרפואית כתוצאה מתאונת דרכים בה היתה מעורבת ביום 7.8.09.

תחילה, מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, לאחר שהתובעת הקדימה והגישה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים: האורטופדיה, הנוירולוגיה והגניקולוגיה.

מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר שאול שגיב, אשר קבע, כי בתובעת לא נותרה נכות צמיתה בתחום מומחיותו ציין בחוות דעתו:

"לאור כל הנ"ל- לעניות דעתי- לא מדובר בבעיה אורטופדית ואין לה נכות אורטופדית בגין התאונה.

אני ממליץ לשקול מינוי פסיכולוג בשאלה של CONVERSION RIACTION בעקבות התאונה..."

לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה, אשר הוגשה לבית המשפט בחודש ספטמבר 2011, הוגשה בקשת התובעת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. התובעת צרפה תיעוד רפואי בתחום, כשהמסמך הרפואי הראשון בתחום הינו מחודש דצמבר 2011.

ב"כ הנתבעת טוען, כי מדובר בתיעוד רפואי שנערך זמן רב לאחר התאונה, התובעת לא אובחנה כמי שסובלת מבעיה הקשורה לתאונה ואין כל קשר בין מצבה הרפואי הנטען ובין התאונה. עוד מוסיף וטוען ב"כ הנתבעת, כי בעת שהוגשה התביעה כלל לא טענה התובעת לנזק בתחום וטענה זו הועלתה לראשונה רק בעקבות חוות דעתו של ד"ר שגיב.

התובעת מצידה מבקשת, כי ינתן משקל להמלצתו של ד"ר שגיב, אך גם מבקשת, כי ינתן משקל לתיעוד הרפואי שצורף ואשר מהווה ראשית ראיה לבקשתה.

אחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי הגם שראשית הראיה בעניין מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי דחוקה, יש מקום לאפשר לתובעת להוכיח טענותיה, אשר בידה להוכיחן אך ורק באמצעות מינוי מומחה רפואי.

לא נעלמה מעיני העובדה, שהתובעת נזקקה לטיפול רפואי בתחום רק במועד מאוחר להגשת חוות דעתו של ד"ר שגיב, הכוללת התייחסות לבעיה בתחום.

מצד שני, פעמים רבות נתקלים אנו במקרים בהם, דווקא בתחום הפסיכיאטרי נעשית הפניה אל הרופא באיחור ניכר, כאשר עד למועד הפניה ניתן לראות סממנים של ירידה בתפקוד.

התובעת מציינת, כי מאז אירוע התאונה חלה ירידה בתפקודה הכללי, היא לא שבה לעבוד (מתוך התיעוד הרפואי ניתן לראות אזכור של התובעת כי המצב בבית קשה מאוד והילדים אינם מקבלים אוכל בצהרון כי לא שילמו) והתובעת אף מתלוננת מאז התאונה על כאבי ראש, שבגינם אף עתרה לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

עוד אציין, כי בתיקה הרפואי של התובעת בתחום הפסיכיאטרי לא ניתן לראות התרשמות לפיה התובעת מתחזה או מעצימה את פגימותיה ובנוסף, חרף העובדה שהתובעת נבדקה לראשונה כשנתיים לאחר אירוע התאונה, האבחנה הראשונית שנעשתה לתובעת היתה כזו הקשורה בתאונה, כשצוין בין היתר PTSD.

בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום לחסום דרכה של התובעת מלהוכיח טענותיה ומצאתי מקום להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, אלא שבשל כל אותם קשיים שהעלתה הנתבעת, הנני סבורה, כי נכון יהיה להשית על התובעת את שכר המומחה.

לפיכך, אני מורה על מינויו של  פרופ' שלמה נוי  מרח' אפטר 6 ת"א  טלפון: 03-6967222 כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום הפסיכיאטריה.  

המומחה יחווה דעתו בשאלת נכותה של התובעת עקב האירוע המפורט בכתב התביעה, וכן יחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי בין האירוע לבין נזקי התובעת.

המומחה יגיש  את חוות דעת ם תוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו.

כאמור לעיל, תשא התובעת בשכרו של המומחה.

התובעת תפקיד בקופת בימ"ש סך של 5,000 ש"ח בצרוף מע"מ להבטחת תשלום שכר טרחת המומחה וזאת בתוך 30 יום מהיום.